הכרעת דין בתיק תת"ע 6113-04-12 - פסקדין

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם נרשמה ביום 25.03.11 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של עצירת רכב באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה (להלן: הדו"ח), עבירה על תקנה 71(1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 05.07.2012 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה שוטר מתנדב איגור רודקוב, והוגש הדו"ח שערך (ת/1).

על פי גרסת המאשימה, ביום 25.03.11 בסמוך לשעה 19:15 הנאשם שהוא נהג מונית, עצר עם רכבו (מונית קאיה) בתל אביב ברחוב האצ"ל סמוך לבית מס' 27, כאשר רכבו מהווה הפרעה לתנועה.

נסיבות המקרה כפי שרשם ע.ת. 1 בדו"ח :-

   " במהלך סיור שגרתי הגעתי למיקום הנ"ל וזיהיתי את הרכב הנ"ל העומד בנתיב היחיד בכיוון התנועה וחוסם אותו לגמרי לתנועה. המקום מסומן ב-37  ד-14 (אדום לבן) ובכך גורם הפרעה ועומס מאד כבד בשעת שיא. נגשתי לנהג הנהג הגיב שזה חלק מהעבודה ושארשום דו"ח. הסברתי מהות העבירה. דווח דו"ח זה."

הנאשם טוען להגנתו כי כנהג מונית עצר על מנת להעלות נוסע שסימן לו לעצור, וכי הנוסע אדם מבוגר, העמיס סלים ברכב, דבר שלקח דקה או שתיים.  לדברי הנאשם אמר במקום לשוטר כי הוא נהג מונית וחובתו להעלות נוסע שמסמן לו, על אחת כמה וכמה אם מדובר באדם קשיש או נכה.

מטעם הנאשם הוגשו 6 תמונות, שצולמו על ידו בסמוך ליום האירוע, התמונות סומנו יחד - נ/1 ומוספרו על ידי בספרות 1 עד 6.

בתמונות 1 ו-2 צילם הנאשם את רכבו לאחר שחזר והעמידו במקום בו עמד בעת שנרשם לו הדו"ח. בתמונות 3 עד 6 צילם הנאשם רכבים אחרים, רכב מסחרי, אוטובוס ומשאית החונים ברחוב האצ"ל בצורה דומה לטענתו, ומבצעים עבירה זהה. עד התביעה אישר כי התמונות משקפות את הרחוב, ואף את מיקום המונית גם ביום העבירה לכאורה.

בנוסף העיד לטובת הנאשם עד הגנה , מר אהרון משה, שהיה נוסע במונית. עד ההגנה סיפר בביהמ"ש כי עצר מונית בה נהג הנאשם ברחוב אצ"ל והעמיס סלים ובהם קניות שערך בשוק [שוק "התקווה"]. לדבריו הוא כבן 80, מתקשה בהליכה ובהתחשב בכך נדרש לו זמן כדי להעמיס את סלי הקניות ולהיכנס בעצמו למונית.  בזמן הזה הנאשם המתין במושב הנהג.

העד סיפר כי השוטר רושם הדו"ח הגיע למקום, היה כעוס, לא הסכים לשמוע את דבריו וכי למרות שהעד בעצמו פנה לשוטר, השוטר התעלם מדבריו ורשם לנאשם דו"ח.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ובחנתי את הראיות שהובאו בפני,  לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום,  וזאת מהנימוקים הבאים:

ראשית בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה בדו"ח, החסיר עד התביעה עובדות מהותיות, כדלקמן:

א.  העד לא רשם בנסיבות המקרה בדו"ח כמה זמן ארכה להערכתו ההפרעה לתנועה.

      העד מסר בחקירה נגדית בביהמ"ש כי ההפרעה הייתה:- " לפחות יותר מדקה אחת או שתיים ..." [עמ' 2 ש' 14], ואולם דברים אלו לא נרשמו כלל בדו"ח.

      העד סיפר בביהמ"ש כי -  " אני נסעתי מתחילת הרחוב כמה מאות מטרים בעומס הזה, זה היה יותר מכמה דקות"

      ואולם הדברים לא נרשמו בדו"ח ולא ניתן להשלימם כיום בחלוף כשנה וחצי.

ב.  העד לא רשם אם כאשר הגיע למקום, והבחין ברכב הנאשם, היה הנאשם בתוך הרכב או מחוץ לרכב,   לא רשם כלל אם היה במונית נוסע, אם כי בחקירתו הנגדית לא חלק על גרסת הנאשם ואישר כי היה נוסע.  ושוב הדברים לא נרשמו בדו"ח.